זמן הפסח הגיע, ניקיון, העדר חמץ, נוכחות של מזון שונה מכל השנה.
מה זה עושה לך?
אילו אסוציאציות עולות?
בילדותי, כל שנה היינו חוגגים את הסדר והחג אצל סבא וסבתא שלי. הייתי מגיע לפני החג ועוזר לעלות לבויידם ולהוריד את כל כלי הפסח, את מצרכי המזון שלא מתקלקלים משנה לשנה שנשארו משנה שעברה כמו מלח, סוכר ואולי עוד כמה דברים שאני לא זוכר... את התהליך של הפיכת הבית לכשר. אצל סבתי, כשר זה כשר ואפשר היה לאכול מהריצפה ולדעת שנקי ואין אפילו גרגר חמץ קטן. אני זוכר את טקס שריפת החמץ ואיך אני הייתי אמון על כך שהחמץ ישרף לחלוטין. את האוכל הטעים שסבתי הכינה. את הגומבוצים (קנידלך) האגדיים שסבתי הכינה הכי טוב שאפשר. זכרונות מתוקים ומלאי טעם טוב שהיו הסיבה שאהבתי כל כך לנסוע ולהיות אצלם.
תקופת מעבר – האביב השנה מורגש הרבה יותר משנים אחרות. יש ימים קרירים בנוסף על שינויים דרמטיים יותר בטמפרטורות בין יום אחד למשנהו. בחורף אנשים שותים הרבה פעמים פחות. בדרך כלל זה בגלל שקר ופחות מרגישים תחושת צמא אך בכל זאת אנשים רבים שותים משקאות חמים כדי להתחמם. בקיץ יש נטיה לשתות יותר בגלל החום והמודעות לאיבוד נוזלים. ימי המעבר בהם לא קר במיוחד או חם במיוחד הם ימים בהם קל לדלג על שתיה ולהתייבש בלי לשים לב במיוחד. יש דרכים מגוונות לבקר את כמות השתיה. אני בעד שיטת צבע השתן. אם השתן צהוב ומעלה ובמידה ולא לקחת ויטמין B (שצובעים את השתן בצהוב זרחני) כדאי מאוד להתחיל לשתות. אני גם ממליץ לשתות כמויות קטנות יחסיות לאורך זמן במקום כמות גדולה. שתיית כמות גדול בבת אחת תכניס מים לגוף אך בגלל השינוי הדרסטי הכליות יעבדו כדי להוציא את מה שהן מתייחסות אליו כעודף בהקדם האפשרי מה שלא נותן אפקט מקסימלי של המים שנכנסים. שתיה של לגימה, מנוחה של דקה שתיים ועוד לגימה וחוזר חלילה מאפשרת לגוף לספוג את המים ולשאוף להשאיר בגוף יותר מהם.
השבוע הייתי בכנס נשים עצמאיות כלכלית. השם מטעה, כן, מיועד גם לגברים שרוצים לעשות שינוי. הכנס נעשה באירגונה והנחייתה של המאמת הבכירה מאיה פיפנו. אחד הדברים עליהם מאיה דיברה היה לזהות היכן אני מדבר בשפה חמו"צה (חייב מוכרח וצריך (או וצינית). זו צורת דיבור מכווצת והרבה פעמים כשמופנית כלפי חוץ מרחיקה. מרחיקה אותי מעצמי, מרחיקה מאהבה וקבלה עצמית, מרחיקה מבחירה אמיתית, מרחיקה מאנשים בסביבתי. מול זאת נמצאת אמפתיה, לעצמי, לאדם השני. במרחב האמפתי מתרחש קסם. מתאפשרת שיחה מלב ללב. מאפשרת הזדמנות לחיבור לעצמי ו/או לאדם השני. בכל מחשבה התודעה נמצאת במהלך התקרבות או התרחקות. ככל שאני מתרגל (חוזר על) מחשבה, התנהגות, היא הופכת להיות יותר חלק ממני וחלק מהתגובות שהופכות להיות אוטומטיות באופן שמשרת אותי טוב יותר.
ולקראת החג, ברכה שלוחה: חירות: חדוה, יצירה, רווחה, וילידציה (אישור) תבונה. שכשמשולבות יחד מאפשרות לחיות מתוך חירות אמיתית
אוהב אתכם
